קונדום הוא האמצעי היחיד שיכול להגן נגד רוב מחלות המין הקיימות.
עם זאת, הגנתו לא מוחלטת.
מאילו מחלות מין הקונדום מגן: כלמידה, זיבה, טריכו, איידס והפטיטיס B.
ומאילו אינו מגן: קונדילומה, הרפס ועגבת (ולמעשה כל המחלות שיכולות לעבור במגע עור בעור).
עד כמה קונדומים באמת מגינים?
בהתאם למחלה, כך מידת ההגנה שלהם. כאשר קונדום בשימוש מרגע התחלת האקט המיני, מחלות מין שאינן מעוברות בחיכוך יכולות להימנע ב98% מהמקרים.
כמובן שקונדום יכול להיקרע, אך אם הוא לא פג תוקף, נשמר במקום בטח ומותאם למידה הנכונה, ובשימוש כמו שאמור להיות, הוא אכן משמש את ההגנה הטובה ביותר שקיימת.
אם אתם חוששים שהקונדום נקרע, בדקו אותו בסיום היחסים.
קונדום אינו מגן באופן אופטימלי נגד מחלות מין שאינן עוברות דרך נוזלי גוף, אלא במגע עור בעור. אזורים שחשופים עדיין יכולים להדביק אחרים.
האם אפשר להקטין את סכנת ההידבקות?
3 דרכים בהן ניתן להגדיל את מקדם ההגנה בזמן יחסי מין:
- היסטוריה רפואית- הקפידו להיבדק מידי שנה למחלות מין אם אינכם במערכת יחסים מונוגמית. בדיקות אלה ניתנות לביצוע בכל קופות החולים, ובמרכזים פרטיים, באופן אנונימי.
זכרו, ההדבקה יכולה להיות מכל צורות היחסים: אנאלי, אוראלי וואגינלי. - בררו את ההיסטוריה הרפואית של הפרטנרים שלכם.
לא מדובר בנושא שיחה קל. יחסים יכולים להיות אקראיים, אבל כדאי לנסות ולעלות את הנושא. שתפו אותם בדאגה לבריאותכם ולבריאותם. הרצון להגן יכול לעזור להם להיפתח ולשתף פעולה. - הבנה שלא תמיד אפשר לדעת אם בני זוגכם סובלים ממחלה כלשהי.
לא תמיד נוכל לדעת אם אדם נדבק במשהו. בפפילומה או בהרפס הווירוס יכול להיות פעיל כשטרם יצאו להם הנגעים.
בעוד לא תמיד ניתן לדעת, חשוב להקפיד על בדיקות תקופתיות אצל רופא המשפחה/רופא נשים. לפפילומה יש חיסון, ונשים צריכות להקפיד בין השאר על בדיקות פאפ שגרתיות.
מתי כדאי להיבדק אם אתם חוששים שנדבקתם?
נתחיל בכך שישנן מחלות שיכולות לדגור תקופה בגוף, ולא תמיד ניתן לדעת אם וממי נדבקתם.
היוועצו עם הרופא המטפל אם כדי לחזור על הבדיקות למחלות מין כשבועיים עד חודש לאחר הבדיקה הראשונה. כאמור, בשל תקופת הדגירה של חלק מהמחלות, לעיתים לוקח זמן כדי לדעת אם אכן נדבקתם.
האם ישנם תסמינים לכך שנדבקתם במחלת מין?
קשה לענות על כך מכיוון שהתסמינים יכולים להתחיל כקלים אך להתגבר ולהחמיר ולהשפיע על איברים שונים בגוף.
חלק מהתסמינים יהיו:
- כאבים בזמן מתן שתן ו/או יחסי מין (לדוג, בכלמידיה או הרפס)
- הפרשות חריגות מהנרתיק או הפין (כמו בכלמידיה או טריכו)
- דימום בין וסתי או דימום לאחר יחסי מין (כמו בכלמידיה או HPV)
- יבלות כואבות או לא כואבות סביב אברי המין (כמו בהרפס או קונדילומה)
לסיכום,
הקפידו על שימוש בקונדום. בעוד מחלות מין ניתנות לריפוי אין סיבה להידבק במשהו שבהחלט ניתן למנוע.
היבדקו נגד מחלות מין ונשים צריכות להקפיד על בדיקות פאפ שגרתיות. שוחחו על חיסון לפפילומה והקפידו להיבדק באופן שגרתי גם אם דבר לא כואב.