שחלות פוליציסטיות - ד"ר גליה בירן

בשנת 1935 תיארו שני גינקולוגים אמריקאים, שטיין ולבנטל, שבע נשים שסבלו מאל-וסת, משיעור יתר ומשחלות מוגדלות. אחרי שנשים אלו עברו כריתה של חלק קטן מכל שחלה הופיע אצלן מחזור הווסת.

מאז תיאורם של שטיין ולבנטל התקדמה מאוד הבנתנו את תסמונת השחלות הפוליציסטיות והיום אנחנו יודעים שמדובר במצב הורמונלי מורכב. רוב החוקרים מסכימים שלשחלות פוליציסטיות יש רקע גנטי המתבטא באופן שונה על פי השפעתם של גורמים סביבתיים. בחלק מהמחקרים רואים מקרים מספר של שחלות פוליציסטיות באותה משפחה אצל קרובות מדרגה ראשונה. מדובר במצב שכיח ביותר (10%-5% מהנשים) שהבסיס שלו הוא היעדר ביוץ סדיר אצל מרבית הנשים הסובלות מן התופעה. התסמונת מתבטאת באופן שונה אצל נשים שונות ואף אצל אותה האישה בשלבים שונים בחיים.

התסמונת עשויה להתבטא ב:
    •    ביוץ ומחזור לא סדירים. אצל רוב הנשים עם שחלות פוליציסטיות נראה כ-4-3 מחזורי וסת בשנה.
    •    עלייה ברמת ההורמונים הזכריים (אנדרוגנים) בדם.
    •    אקנה (פצעונים) ו/או שיעור יתר בגוף ונשירת שיער הראש.
    •    משקל עודף קיים אצל כ-50% מהנשים עם שחלות פובליציסטיות
    •    באולטרה-סאונד נצפה ריבוי זקיקים בשחלות
    •    בבדיקות דם עשויים להימצא עלייה ברמת השומנים בדם, אי סבילות לסוכר ואף סוכרת, עלייה ברמת אינסולין
         בדם, עלייה ברמת ההורמון LH לעומת רמת ההורמון FSH ועוד. אין חובה שכל התסמינים יופיעו.

אבחנה - האבחנה מתבססת על התופעות שתוארו לעיל אחרי שלילת גורמים אפשריים אחרים להפרעה הורמונלית, למשל הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, בתפקוד בלוטת יותרת הכליה או בתפקוד בלוטת יותרת המוח.
שם התסמונת (שנקראת גם לעתים "תסמונת שטיין לבנטל" על שם הרופאים שתיארו אותה) מגיע מהמראה של השחלות המלאות זקיקים קטנים ובינוניים. לדעתי השם מטעה מטופלות רבות שחושבות שמדובר במצב של ציסטות בשחלה ולא כך הדבר.  

ההשלכות הרפואיות של השחלות הפוליציסטיות:
פריון - בשל הנטייה לביוץ לא סדיר לחלק מהנשים עם שחלות פוליציסטיות יש קושי להרות.
רירית הרחם - בתוך חלל הרחם ישנה רקמה ספוגית (רירית הרחם) המתעבה בהשפעת ההורמון אסטרוגן המופרש מהשחלות. אחרי הביוץ אם אין היריון הרירית נושרת וזהו דם הווסת. אצל רוב הנשים עם שחלות פוליציסטיות הרירית אינה נושרת באופן סדיר ומתעבה. מצב זה הוא גורם סיכון לשגשוג הרירית שעלול להוביל בגיל מאוחר יותר לסרטן רירית הרחם.
תסמונת מטאבולית - בשל העמידות לאינסולין וההשמנה הנלווית אליה לעתים, חלק מהנשים עם שחלות פוליציסטיות נמצאות בסיכון לסיבוכים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, עלייה בשומנים בדם ומחלת לב וכלי דם.

אופן טיפול
:
שינוי באורח החיים - אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות הסובלות מעודף משקל יכולה אפילו ירידה קטנה של 15%-10% ממשקל הגוף לשפר באופן ניכר את התפקוד ההורמונלי והמטבולי.
פריון - גם בנשים המעוניינות להרות וסובלות ממשקל עודף מהווים שינוי באורח החיים, ירידה במשקל ופעילות גופנית קו ראשון בטיפול. הקו השני הוא טיפול תרופתי. תרופת הבחירה ההתחלתית היא איקקלומין. התרופה גורמת לכך שהמוח חש חוסר בהורמונים ולכן מפריש את ההורמון FSH שמגרה את פעילות השחלה ועל ידי כך מגרה את השחלות לייצר זקיק בשל, המכיל ביצית בשלה להפריה ובסופו של דבר מביא גם לביוץ. בשל השפעת האיקקלומין על ריר צוואר הרחם אצל חלק מהנשים יש צורך בשילוב הזרעה בטיפול.

לנשים עם שחלות פוליציסטיות שגם עמידות לאינסולין ניתן כקו שני אחרי שינוי באורח החיים גם תרופה המורידה את רמת האינסולין בדם ועל ידי כך משפרת את התגובה ההורמונלית של השחלות. נוסף על כך התרופה עשויה לעזור לנשים השומרות על אורח חיים בריא גם להפחית ממשקלן. במקרים שבהם הקפדה על תזונה ואיקקלומין לא הניבו היריון יש מקום לשקול טיפול בזריקות הורמונליות בשילוב עם הזרעה.

אפשרות נוספת היא צריבה של חלק מרקמת השחלה בלפרוסקופיה (התערבות ניתוחית פשוטה), דבר המביא לירידה ברמת ההורמונים הזכריים ולעתים קרובות לחזרה של ביוץ עצמוני.

בנשים שאינן מעוניינות להרות בשלב זה - יש לדאוג לדימום רחמי סדיר כל 6-4 שבועות כדי להפחית את הסיכון העתידי לסרטן רירית הרחם. אפשר להשיג את המטרה באמצעות טיפול בגלולות משולבות אסטרוגן ופרוגסטרון שהן הגלולות המקובלות למניעת היריון. לטיפול זה כמה יתרונות. קודם כל משיגים דימום רחמי סדיר ולכן אין התעבות בלתי מבוקרת של רירית הרחם ומפחיתים את הסיכון לשגשוג רירית הרחם ולסרטן. הגלולות גם מפחיתות באופן משמעותי אקנה (אחרי שלושה חודשים מבחינים בשינוי) וכן שיעור יתר (תגובה ניכרת לאחר כשישה חודשים). אצל נשים הזקוקות לאמצעי מניעה גם מטרה זו מושגת באמצעות טיפול בגלולות. רופאת הנשים מתאימה את הטיפול למצבה הבריאותי של המטופלת ולגורמי הסיכון שלה. אפשרות נוספת היא טיפול מחזורי בכדורי פרוגסטרון בלבד אולם טיפול זה אינו מהווה אמצעי מניעה ואינו מטפל בתופעות של אקנה ושיעור יתר. על רירית הרחם אפשר לשמור גם באמצעות החדרת התקן הורמונלי המשחרר פרוגסטרון. התקן זה הוא גם אמצעי מניעה נגד היריון אולם אינו משפר תופעות של אקנה ושיעור יתר.
במקרים של אקנה, אם הגלולות אינן מספיקות, כדאי לשקול טיפול תרופתי נוסף אצל רופא עור. הטיפול יפחית באופן ניכר את רמת ההורמונים הזכריים בגוף, וכדאי לשלבו בטיפולים אסתטיים.

נשים עם שחלות פוליציסטיות צריכות להיות במעקב רפואי סדיר אצל רופא הנשים וכן אצל רופא המשפחה כדי לשלול השלכות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועלייה ברמת השומנים בדם העלולים להתפתח במהלך החיים ודורשים מניעה וטיפול.